חברת BirdLife בקפריסין, פועלת כדי לשמר את אגם פארלימני.
החברה, מוחה על כך שבאופן מסתורי, נעלמו מקרקעית האגם צרורות אדמה, שחסמו את מעבר המים אל תעלות ההשקיה. מטרת החסימה, הינה לשמר את המים באגם.
מה גרם להעלמת צרורות האדמה? חברה טוענת, שהעלמת האדמה, נעשתה בשל לחצים מסוימים לפתוח את סכר האדמה בגלל גשמים כבדים שמילאו את האגם.
מה החיסרון בסכר אדמה? בסכר של גדר יש כמה פתחים, וכך ניתן לווסת את זרימת המים. כאשר מוציאים סכר אדמה, יוצאים המים בכמות גדולה מאוד, ולא מבוקרת. שער ניתן לסגור מהר, אולם לוקח הרבה זמן, למלא מחדש סכר אדמה.
ישנם גורמים סביבתיים נוספים המזיקים לאגם
גניבת צרורות העפר, אינה הסיבה היחידה להתדלדלות מי האגם.
סביב האגם, מתפתחת התיישבות אנושית.
אל האגם, מושלכת פסולת, ומוזרמים כימיקליים.
לתושבי קפריסין, אין מודעות. הם מגיעים עם רכבים מלאי פסולת, ומשליכים את שקיות האשפה בסביבת האגם.
אין ספק, שבכך נוצר זיהום סביב האגם. בנוסף, אין פיקוח ממשלתי, על מפעלים המזרימים שפכים אל אזור האגם.
בנוסף, גופים הבונים באזורים הקרובים אל האגם, פועלים ללא פיקוח ורישוי.
וכך, מושלכת פסולת בנייה אל אזור האגם. ואף פקח, לא ירשום קנס או יטיל עונש על מי שיבצע זאת.
וכך, נבנו באזור מטווחי ירי, ונסללו מסלולים המיועדים למרוצי אופנועים.
מצב זה, היה גם באגם הכנרת בישראל
מצב דומה, היה גם באגם הכנרת בישראל. לתושבים לא הייתה מודעות, והם הטילו פסולת לאגם וסביבה.
מפעלים מסוימים, הזרימו שפכים אל מי הכנרת.
בשלב מסוים, הקימו תושבים אחרים מחאה על המצב.
ואכן, החוק התערב, והופסקה הזרמת בשפכים אל הכנרת. נעשה פרסום והסברה לציבור, על חשיבות שמירת הניקיון בכינרת וחופיה.
ואכן, מצב הכנרת השתפר מאוד.
הרשויות והמועצות המקומיות, מטילות אכיפה ופיקוח על ניקיון חופי הכנרת שבתחומם.
מי שישליך פסולת בנייה בסביבת הכנרת יקבל קנסות כבדים, ויספוג ביקורת ציבורית ותקשורתית קשה.
אולם, לא כך המצב בקפריסין.
חשוב לשמר את הציפורים והטבע סביב האגם
דלדול מי האגם, פוגע במרקם האקולוגי, ובציפורים סביב האגם. בנוסף, על שפת האגם גדל הנחש האנדמי.
האירופאים, מנסים להגן על האגם
בית המשפט באירופה, מנסה להגן על אגם פארלימני. ולכן, מעביר בית המשפט ביקורת על שלטונות קפריסין, שלא מצליחים לעצור את התדלדלות מי האגם. יש לציין, שלמעשה אזור האגם הוכרז בשנת 2009 כאזור הגנה מיוחד. הסיבה לכך, שסביב האגם חיים עופות נדירים, הנמצאים בסכנת הכחדה.
נשווה קצת את המצב עם אגם פארלימני בקפריסין, למצב עם אגם הכנרת בישראל.
מדוע היה צריך להכין מחסום אדמה למי האגם? בגלל הרצון לשמר את האגם, ואת הטבע סביבו. כדי להסביר זאת לגולשים הישראלים, נשווה את אגם פארלימני בקפריסין, לאגם הכנרת בישראל.
מי אגם הכנרת בישראל נכנסים אליו מנחלים, ויוצאים ממנו דרך מי נהר הירדן. כדי שמי הכנרת לא יתדלדלו מדי, הקימו את סכר דגניה. הסכר מווסת את הזרימה של מי הכנרת אל הירדן. בדרך כלל, סכר דגניה סגור. בשנת 1992 ירדו גשמים רבים, הכנרת התמלאה, והחלה להציף את היישובים סביבה. ואז, פתחו את סכר הדגניה. וכך, זרימת הירדן היתה מלאה, ולא עצרו את זרימת מי הכנרת את הירדן. גם בשנת 2013, פתחו את סכר דגניה ליום וחצי, כדי למלא את נהר הירדן במים. אולם ברוב השנים שסכר דגניה סגור, חלק קטן שי מי הכנרת, זורמים אל מי הירדן.
כך גם משמש סכר האדמה באגם פארלימני בקפריסין-
כדי שמי האגם לא יזרמו אל נחלים ומקורות מים אחרים, וכך יפחתו בצורה משמעותית מי האגם.
במצב זה, נפגע בצורה אנושה, הטבע המיוחד סביב האגם.
כאשר הסכר סגור, והאדמה מהודקת היטב באזורי היציאה של מי האגם, מצטמצמת מאוד בריחה של המים.
אולם, כאשר נגנבים צרורות האדמה מהסכר, יכולים מי האגם לזרום למקורות מים אחרים באין מפריע.
ומה קורה כאשר אגם מתרוקן וגווע?
כדי להבין את החשש של שומרי הטבע האירופאים, ושומרי הטבע וקפריסין, נשווה אם האגם בקפריסין, לאגם החולה בישראל.
כאשר מדינת ישראל ייבשה את אגם החולה, היא השאירה אזור קטן מאוד, והפכה אותו לשמורת טבע.
ואכן, אגם החולה, הוא אחד מהמקומות היפים בישראל. עצים וצמחים רבים גדלים סביבו. בתוך האגם ומחוצה לו, חיים מינים מיוחדים של בעלי חיים.
ומה קרה באזורים האחרים של האגם? הטבע המיוחד שהיה בהם, גווע. הם שטחים רגילים לכל דבר.
האדמה לא הצליחה להפוך לקרקע חקלאית פורה. וכך גם, עלול לקרות לאגם פארלימיני בקפריסין אם ייגווע.
הוא כבר לא יהיה שמורת טבע מיוחדת.
ואם יימשך זיהום הסביבה שנעשה באזור, האגם יהפוך לשטח מזוהם, לא בריא, ואף מסוכן.
