CYPRUS WEATHER
Search
Close this search box.

הקו הירוק בקפריסין

» היסטוריה » הקו הירוק בקפריסין

הקו הירוק בקפריסין מכונה גם "קו אטילה" והוא מהווה את קו הפסקת האש המפריד בין קפריסין בעלת השלטון היווני לבין החלק הצפוני הנמצא בשליטה טורקית.

אורך הקו הירוק הינו כ-300 ק"מ והוא מוקף משני צדדיו באזורי חיץ הנמצאים בשליטה של כוחות או"ם וכוחות בריטים בחלקו הדרומי. בחלק משטחי החיץ לאורך הקו הירוק נוצרו והתהוו פארקים לא מתוכננים שבהם מתקיימת מערכת אקולוגית ייחודית ומבורכת.

הקו נוצר ב-1975 למול פלישת הטורקים לקפריסין שנה קודם.

ֿפלישת הטורקים קרתה עקב חשש שלהם מסיפוח קפריסין עצמה ליוון ועקב כך גורשו כ-200 אלף קפריסאים יוונים מהחלק הצפוני באי אל החלק הדרומי. מנגד גורשו כ-60 אלף קפריסאים טורקים מדרום האי לחלק הצפוני שלו.

הקו הירוק חוצה את האי מהחוף המזרחי שלו לזה המערבי.

בחלק המזרחי מתחיל הקו מצפון לכף גרקו הנמצא מזרחית לאזור הבסיס של הצבא הבריטי באקרוטירי ודקליה.

 

הקו בהמשכו מתפתל ובאחת מנקודותיו פונה לכיוון צפון לעבר עיר הבירה ניקוסיה המחלוקת גם היא לשניים.

בחלק היווני שמה נשאר ניקוסיה ובזה הטורקי שם העיר הוא לפקושה. בניקוסיה הקו הירוק חוצה את העיר בלב השטח הבנוי, כשבו אזורי החיץ מצומצמים יותר לעומת אלו האחרים. מעבר לעיר לכיוון מערב ממשיך הקו הירוק עד הגיעו דרומית למפרץ מורפו.

ניתן לרשום מספר תקריות אלימות מעטות ולא משמעותיות שאירעו לאורך קו הירוק. עם תוקם הקרבות היה הקו הירוק שקט ובלתי עביר. בנקודות מסוימות של הקו הוקמו אף מכשולים פיזיים דוגמת חומות וגדרות. באזורי החיץ של האו"ם נשארו שני כפרים בהם חיים קפריסאים משני צידי המתרס.

נקודת ציון משמעותית הנוגעת לקו הירוק חלה בשנת 2003. אז הוחלט לפתוח את הקו לתנועה מוגבלת של תושבים ותיירים בארבע נקודות – שתי נקודות בחלק שנמצא בשליטה בריטית, אחת בניקוסיה ועוד נקודה נוספת לאורך הקו. פתיחת הקו בנקודות אלו נעשתה למול הציפייה לאיחוד האי וצירוף קפריסין היוונית למדינות האיחוד האירופי. איחוד האי לא התממש באותה עת, אך נקודות המעבר נשארו פעילות. מצד האיחוד האירופי, אין הוא מכיר בריבונותה של הצד הטורקי כמדינה, אך מנגד משלים האיחוד לקיום של צד זה ברמה המעשית.

 

באפריל 2008 נפתחה נקודת מעבר נוספת על הקו הירוק ברחוב לדרה בעיר ניקוסיה. מדובר בנקודת מעבר המקשרת באופן ישיר בין החלק הטורקי והיווני וזאת מבלי הצורך לעבור בשטח ביניים של האו"ם או של הבריטים. רחוב לדרה היה ידוע כאחד מהרחובות הראשיים בטרם חלוקת ניקוסיה.

אולי יעניין אתכם גם

בשיתוף איזי נשיונילטי