הגעתו של נתניהו לאתונה, וחזרתו המוקדמת בשל חיסול סולימאני, הייתה בעבור חתימה על הסכם משולש עם יוון וקפריסין וזאת כתגובת נגד להסכם בין הטורקים ללובים.
הגעתו של נתניהו לאתונה הייתה בעבור חתימה על הסכם משולש בין המדינות וזאת בכדי להביא להנחת צינור גז טבעי מישראל.
פגישתו של נתניהו נערכה עם ראש ממשלת יוון – קיריאקוס מיטסוטקיס.
תוואי הצינור יעבור דרך שטח המים של יוון, קפריסין ואיטליה בדרכו למדינות האיחוד האירופי.
הפגישה הייתה בעבור חתימה סמלית בלבד וזאת למול העובדה שאיטליה טרם חתמה באופן מעשי על ההסכם.
מנגד, חתמו הטורקים על הסכם שנוי במחלוקת עם לוב המשרטט את גבולות המים הכלכליים בין שתיהן.
ההסכם שנחתם התעלם מקיומה של קפריסין ומזכויותיה הכלכליות כמו גם אלו של יוון.
נתניהו גינה את ההסכם ועל כן מציע הסכם נגדי ביוזמתו.
התחממות מול הטורקים
בתחילת דצמבר 2019 גירשו ספינות חיל הים הטורקי ספינת מחקר מישראל ששטה באזור הקפריסאי. התקרית חלה כשספינת המחקר הישראלית "בת גלים", השייכת למכון לחקר ימים ואגמים הכפוף למשרד האנרגיה, הייתה באחת ממשימותיה. על הספינה שהו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון יחד עם גיאולוג מקפריסין אשר ביצעו עבודת מחקר באישור הממשלה הקפריסאית.
במהלך פעילות ספינת המחקר הגיעו לנקודה ספינות חיל הים הטורקי ופנו לקברניט המחקר ברשת הקשר על מנת להבין פעילות הספינה במקום וזאת על אף שמיקום הספינה לא היה בנקודה בו לצבא הטורקי יש סמכות. הכוח הטורקי דרש מספינת המחקר לעזוב את הנקודה וזו נאלצה לחדול מפעילותה ולעזוב.
בכיר ישראלי טוען שהמהלכים הטורקיים לאחרונה בנושא מאגרי הגז מאתגרים את ישראל, יוון וקפריסין באומרו ש"הטורקים מנסים להראות שהם בעל הבית וזה דבר מדאיג מאוד".
